שמי רום ואני צליאקי מאושר

כמשפחה, אנחנו מאוד אוהבים לצאת ולבלות ולאכול במסעדות. בהתחלה, מיד אחרי גילוי הצליאק, ההנאה הזו הייתה נראית "כבלתי אפשרית" אך לאט לאט ,עם הזמן, צברנו ניסיון וידע היכן מותר / כדאי לאכול והיכן לא. ככל שחלף הזמן, הצלחנו להבין שגם אם המטבח "אינו סטרילי" במסעדה, אני תמיד מוצא את המנה שמתאימה לי, לרוב זו תהיה מנה של בשר על האש או סלט ולרוב אפילו יש קינוח נטול גלוטן שמוצהר שהוא "אינו מכיל קמח חיטה".

אני רוצה להדגיש שאני מקבל תמיכה ממשפחתי ובכל יום הולדת של בני הבית ובכל יציאה מהבית לארוחת חג או למסעדה, תמיד דואגים שתהיה גם לי מנה ראשונה, עיקרית ואפילו קינוח נטול גלוטן. בימי הולדת, תמיד העוגה תהיה נטולת גלוטן ואם אנחנו אוכלים ״על האש״ אצל אחרים, אמא תמיד מדריכה את המארחים לא לשים פיתות על האש היכן שהבשר נמצא. כשאנחנו הולכים לאירוע באולם, תמיד מוודאים שיהיה לי מה לאכול ואימא גם תמיד מבקשת צלחת נפרדת לחומוס וצלחת נפרדת לסלט בשבילי.

חוץ מלחם ״רגיל״ שמחזיקים במקפיא, אצלנו בבית לא מחזיקים גלוטן ולא מנהלים שני מטבחים. כולם אוכלים שניצל שמטוגן בפרורי לחם ללא גלוטן ואם רוצים פסטה כולם אוכלים פסטה ללא גלוטן.

הקושי היחיד שלי הוא במפגשים כיתתיים או חברתיים שבהם מזמינים פיצות או מגישים בורקסים ומאכלים שאסור לי לאכול. במקרים כאלה, אני משתדל לאכול לפני כן בבית ולא להגיע רעב. גם בנושא של טיולים שנתיים, המצב עדיין רגיש ועדיין לא יצא לי לצאת אליהם כי היו לי חששות בגלל נושא האוכל והחלטתי לוותר מראש.