היי אני דביר בר

קוראים לי דביר בר ואני בעל הבלוג ומחבר רב המכר ״עולם שלם ללא גלוטן״ שנמצא כבר בבתיהם של אלפי צליאקים רבים ושינה את חייהם מן הקצה אל הקצה.

שימו לרגע בצד את כל מה שאתם יודעים (או חושבים שאתם יודעים) על גלוטן ועל צליאק כי לפני הכול, מטרת האתר שלי היא לגרום לכם ליהנות. גם אם אין לכם צליאק ואתם ״רק״ נמנעים מגלוטן או שוחרי בריאות שמחפשים לגוון את התפריט ואת מה שבא לכם לבשל או לנשנש – לגמרי הגעתם למקום הנכון אם כי אציין מראש שדיאטת נטולת גלוטן ובריאות לא בהכרח הולכים יחד.

אחרי 45 שנה עם צליאק (וכאבא לצליאקי קטן) למדתי שהרגישות לגלוטן היא ברכה במסווה ועם כל החשיבות לבריאות שלנו, לדרך החיים – יש משמעות לא פחותה ואם מצד אחד נקפיד על התזונה אבל מצד שני, נאמלל את עצמנו בדרך לשם – אז שום דבר לא שווה את זה.

אני מאמין שאם הייתי יכול לאכול גלוטן בצורה חופשית ולנשנש את כל מה שבא לי – הייתי היום אדם ממש שמן. אם לא הייתי צליאקי, ועם הידע שיש לי היום על כמה גלוטן מזיק לגוף – סביר שהייתי מאמץ לעצמי אורח חיים נטול גלוטן מבחירה, אבל השערות בצד – באנו ליהנות!

אז בכל זאת קצת עלי: אבחנו לי את הצליאק כבר בגיל 7 חודשים בלבד, אי שם בשנת 1978 ולמעשה אני מהצליאקים ״הוותיקים״ בישראל. הרופאים במחלקת הגסטרו בתל השומר לא ידעו בתחילה מה הסיבה לעובדה שאני לא מעכל מזון סטנדרטי ורק אחרי חודשים של בדיקות בזכות ההתעקשות של אמי ובזכות רופאה אחת שבדיוק חזרה מהשתלמות בנושא בארה״ב – אבחנו אותי כצליאקי כבר בסוף שנות השבעים.

זה הזמן להודות שהייתי ילד מאד בעייתי, אבל היי, הבורות והמחסור בפתרונות בסיסיים לצליאקים הייתה אז די מטורפת כשמסתכלים על הדברים לאחור. דמיינו עולם ללא לחם (גם לא קפוא), ללא קמחים (למעט קונדיטור) וודאי ללא סימון מוצרים, עולם שבו אם לא מכינים לבד בבית (ותודה אבא על שנים של אפיית לחם בייתי) – אז פשוט אין.

לעיסוק באוכל, הגעתי, כמה לא ייחודי – מהבית. סבתי ובעקבותיה גם אבי בילו שעות רבות במטבח ולמרות שהחשקים הקולינריים שלנו שונים מאד, את היסודות והתשוקה – לקחתי/קיבלתי משם. בחופשים הגדולים הייתי נוסע (בחמש וחצי בבוקר) עם אבי למחסן הדגים של תנובה בת״א, אותו ניהל וצפיתי בוקר בוקר בדלאל הדגים וכשלא עשיתי את זה, יצא שעבדתי באחד החופשים כשוליה במסעדת ״אלימלך״ שפעלה בדרום העיר והגישה אוכל יהודי מסורתי. למרות שלבית הספר למלונאות ׳תדמור׳ הגעתי בכלל כדי ללמוד מלונאות (בגלל סרט נעורים מטופש שראיתי) העובדה שלמדתי שם טבחות, פתחה משהו עולם רדום לעולם המטבח שלא מצאה ביטוי אלא בעבודת מלצרות במסעדות ותיקות שפעלו בת״א.
לפן המקצועי המעשי של הקולינריה נחשפתי שנים מאוחר יותר. בזמן כשעבדתי כדובר ומנהל יחסי הציבור של חברת ההפקות ענני תקשורת, ליוויתי את הקמתו של ערוץ האוכל הישראלי. שם, הכרתי רבים מהשמות המובילים בישראל בתחום הקולינריה והפעם לא יכולתי להתעלם מההתרגשות שאחזה בי לתחום.

הסיבה שלשמה הקמתי את האתר wheatout.co.il (משחק מילים של ללא חיטה) היא כדי לקחת את עולם ה׳ללא גלוטן׳ צעד אחד קדימה ולהנגיש את הדברים בצורה כייפית יותר לרבות פתרונות והמלצות שוות לצליאקים באופן קצת שונה ממה שהיה קיים עד היום.
הגיע הזמן שלצליאק יהיה מקום אינטרנטי שגם כיף לשהות בו, כיף לקרוא אותו, כיף לגלות בו דברים חדשים (ולשתף, בטח לשתף) ואני מבטיח לגלות לכם עולם חדש, את העולם שלי, והוא עולם של כיף.

לצורך האתר שאתם קוראים כרגע, גייסתי הרבה חברים מעולם הקולינריה הישראלית, שפים מוכרים, בלוגרים, מתכונאים, פודיז וחברים טובים ומדי שבוע תיהנו מתוכן מקורי, מהארץ ומהעולם, מרוכז במקום אחד, האתר שאני הייתי שמח אם היה קיים עבורי.

שני דברים שחשוב לי לציין לפני שיוצאים לדרך: אני לא מתכונאי. כלומר, למדתי בתדמור,  אני יודע לבשל ולפעמים גם יוצא לי לא רע בכלל, אבל אני לא מתיימר להקרא שף או טבח, אבל משהו אחד אני יודע וזה לאכול טוב, למצוא אוכל טוב ולהמליץ לכם עליו ולאתר את המקומות השווים ביותר ברחבי הגלובוס, ממנות הפלאפל והפיצות הכי טובות בארץ, דרך ניו יורק ועד ויאטנם, מאגם גרדה וברלין ועד לונדון ופריז, מקומות שאתם פשוט חייבים לבקר בהם כי יש בהם המון פינוקים ללא גלוטן שרק מחכים עבורכם (סבלנות, הכל יתעדכן באתר בשלבים). גם כשיצאו מוצרים חדשים – תהיו בטוחים שתקבלו כאן בבלוג סקירה מקיפה עליהם וגם גילוי נאות: חלק מהפוסטים בבלוג הם תוכן מקודם בתשלום, אבל הסירו דאגה, לא יופיע בבלוג שום דבר שאני לא עומד מאחוריו במאת האחוזים.

הדבר השני שחשוב לדעת: פרט לצליאקים הרגישים לגלוטן, האתר גם מיועד עבור אלו הנמנעים מגלוטן מבחירה אבל עבור כלל הגולשים חשוב לי לציין: כל הנכתב והנאמר באתר הזה הוא על דעתי ומנסיוני בלבד ולא פוטר אתכם מלבדוק בעצמכם את הדברים אם במסעדות שאמליץ עליהן, במנות שתנסו להכין באמצעות מוצרים מסוימים וכו׳. האחריות היא עליכם והמידע שנאסף ומונגש פה עבורכם – לא בהכרח יהיה רלוונטי לנצח ולכן צריכים להיות ערניים לשינויים כאלו ואחרים אם בתפריטי מסעדות, במוצרים ובסימונם וכו׳.

פרט לאתר שלי, אני גם מזמין אתכם להצטרף לקבלת העדכונים הכי חמים כאן וגם לעקוב אחרי האינסטגרם הכי טעים שאני יודע לעשות, ממש כאן.

מה אני עושה בחיי המקצועיים? יש בבעלותי חברה למדיה חברתית ואני עובד עם גופים שונים בתחום הקולינריה (בעיקר). במקביל אני עושה גם ייעוצים שונים הקשורים גם הם לתחום הקולינריה ומדי פעם עושה גם סיורים קולינריים לתיירים.

ורגע לפני שאתם שוקעים בבלוג, רציתי לומר לכם תודה! תודה לכם שמצאתם את הזמן להיכנס לעולם ללא גלוטן שלי, תודה למשפחה ההורסת שלי, תודה לאנשי הקולינריה שעוזרים לי מאחורי הקלעים ושאת רובם תפגשו בעמודי הבלוג הזה לאורך הזמן ותודה לצליאק, שבזכותו נברא העולם המרתק הזה, עולם ללא גלוטן.

עשו חיים (ללא גלוטן)

דביר בר