שמי רום ואני צליאקי מאושר - בלוג Wheat Out - עולם שלם ללא גלוטן דביר בר

שמי רום ואני צליאקי מאושר

רום לואני גילה לפני שלוש שנים שהצליאק והוא זה לתמיד עם משפחה תומכת, הרבה מודעות, סבלנות וסקרנות, הוא גילה שאפשר לחיות עם הצליאק לא רע בכלל

היי, אני רום לואני, אני בן 17 ואני צליאקי מאושר. עליתי השנה לכיתה י״ב וכבר שלוש שנים שאני עם צליאק .

שלוש שנים אחורה: הכול התחיל כשהתחלתי לסבול מכאבי בטן וראש, לטענת הרופא כאבים אלו נבעו מגיל ההתבגרות אבל הכאבים היו לא שגרתיים. התעקשתי לעבור בדיקות דם מקיפות ולאחר מספר ימים, הרופא התקשר לבקש שנגיע בהקדם לקבל הפנייה לרופא גסטרואנטרולוג .

אין צורך להרחיב במילים ולאחר וויכוחים וריבים רבים עברתי את הבדיקה המדוברת, הבדיקה שתקבע לי, מה אסור ומה מותר והבדיקה שחותמת את הספקות בנושא, צליאק או לא.

כבר שיצאתי מחדר הבדיקה, הרופא בישר לנו את ״פסק הדין״ ואמר שנגזר עלי לא לאכול גלוטן לשארית חיי. "לילד יש צליאק".

לילד בן 14 שרגיל לאכול פיצות, עוגות, פסטות ושאר מאכלים שמכילים קמח זה נראה כבלתי אפשרי, כבר באותו יום הלכתי עם אימא למסעדה ואכלתי בפעם הראשונה "ניוקי" ללא גלוטן . השינוי בתזונה היה צריך להיות דרסטי וחד משמעי ונטול כל הנחות.

רום לואני. צילום: דביר בר
רום לואני. צילום: דביר בר

ללמוד מה מותר ומה אסור

בהתחלה, אמא שלי גלי ואני הלכנו לסופר ורכשנו כמעט כל דבר שהיה כתוב עליו את צמד המילים שהיום אני סוגד להן, ״ללא גלוטן”. עם הזמן, למדנו לקרוא ולהבין מה בעצם כתוב על קופסאות המוצרים נטולי הגלוטן, למדנו להבין מה מותר לי ומה אסור, בנוסף למדנו מה זה גלוטן ממה הוא נוצר ושהוא ממש לא נמצא רק במוצרים שמתקשרים אלנו בראש לחיטה וקמח אלא נמצא בהמון מוצרים שאף פעם לא חשבנו שהגלוטן נמצא בהם.

התהליך של להפוך להיות צליאקי, גרם לנו להיות צרכנים נבונים יותר שקוראים מה כל מוצר מכיל ומה לא מכיל, מה בריא יותר ומה פחות, מה מכיל גלוטן ומה לא, מה מומלץ וממה עדיף להתרחק כמו מאש.

בחג הפסח הראשון שלי כצליאקי, הורי רכשו מקפיא חדש ואימא מלאה אותו בכל טוב אשר אינו מכיל גלוטן דבר שהתגלה בדיעבד כטעות מחמת שרוב המוצרים ניתנים לרכישה במשך השנה וחלק מהם אינם מציאה מכיוון שלא היו לטעמי.

בחג פסח הבא, כבר הפכנו לצרכנים נבונים יותר, וקנינו רק דברים שהם מיוחדים ושווים (אפרופו מצופה שוקולד, בורקסים של חברת אריאל ועוד)

בית אחד - מטבח אחד

כמשפחה, אנחנו מאוד אוהבים לצאת ולבלות ולאכול במסעדות. בהתחלה, מיד אחרי גילוי הצליאק, ההנאה הזו הייתה נראית "כבלתי אפשרית" אך לאט לאט ,עם הזמן, צברנו ניסיון וידע היכן מותר / כדאי לאכול והיכן לא. ככל שחלף הזמן, הצלחנו להבין שגם אם המטבח "אינו סטרילי" במסעדה, אני תמיד מוצא את המנה שמתאימה לי, לרוב זו תהיה מנה של בשר על האש או סלט ולרוב אפילו יש קינוח נטול גלוטן שמוצהר שהוא "אינו מכיל קמח חיטה".

אני רוצה להדגיש שאני מקבל תמיכה ממשפחתי ובכל יום הולדת של בני הבית ובכל יציאה מהבית לארוחת חג או למסעדה, תמיד דואגים שתהיה גם לי מנה ראשונה, עיקרית ואפילו קינוח נטול גלוטן. בימי הולדת, תמיד העוגה תהיה נטולת גלוטן ואם אנחנו אוכלים ״על האש״ אצל אחרים, אמא תמיד מדריכה את המארחים לא לשים פיתות על האש היכן שהבשר נמצא. כשאנחנו הולכים לאירוע באולם, תמיד מוודאים שיהיה לי מה לאכול ואימא גם תמיד מבקשת צלחת נפרדת לחומוס וצלחת נפרדת לסלט בשבילי.

חוץ מלחם ״רגיל״ שמחזיקים במקפיא, אצלנו בבית לא מחזיקים גלוטן ולא מנהלים שני מטבחים. כולם אוכלים שניצל שמטוגן בפרורי לחם ללא גלוטן ואם רוצים פסטה כולם אוכלים פסטה ללא גלוטן.

הקושי היחיד שלי הוא במפגשים כיתתיים או חברתיים שבהם מזמינים פיצות או מגישים בורקסים ומאכלים שאסור לי לאכול. במקרים כאלה, אני משתדל לאכול לפני כן בבית ולא להגיע רעב. גם בנושא של טיולים שנתיים, המצב עדיין רגיש ועדיין לא יצא לי לצאת אליהם כי היו לי חששות בגלל נושא האוכל והחלטתי לוותר מראש.

א. לבדוק תויות

מאז שגיליתי את הצליאק, הספקתי לטוס כבר שלוש פעמים לחו"ל, פעם אחת לאי קטן ביוון ששם חשתי קושי מאחר והמקום לא מאד מפותח ולא היתה שם הרבה מודעות לנושא הצליאק ובפעם השנייה טסתי לאמסטרדם ששם, כמו בהרבה מדינות באירופה, המודעות גבוהה הרבה יותר. גם בברלין המודעות היתה גבוהה והסתדרתי לא רע בכלל.

המזל הגדול הוא שאני ילד מאוד "בשרי" ואוכל המון בשר .וכמעט כל יום פעמיים ביום מנה בשרית. הורדתי מהתפריט שלי גם את רוב מוצרי החלב כי הם גרמו לי לכאבי בטן (אני שותה חלב נטול לקטוז).

באופן כללי אני ממעט לאכול לחם ללא גלוטן כי מרבית הסוגים שטעמתי עד היום – לא היו לטעמי. גם את הלחמניות שאימא שולחת לי לבית הספר – אני לא תמיד אוכל מאותה הסיבה. בקיצור אני ילד מפונק אבל בנוסף משתדל לעשות הרבה ספורט {כמעט כל יום} וזה ממש עוזר לי .

לא פשוט להיות ילד מתבגר עם צליאק אבל עם עזרה ותמיכה והבנה שזה לא סוף העולם אפשר להסתדר כמעט תמיד עם מה שיש בחנויות ובמסעדות ובכלל בחיים.

נ.ב. למי שלא יודע יש קבוצת וואטסאפ המיועדת לילדים ובני נוער עם צליאק עד גיל 18. פרטים אצל הודיה פרגיאן בפייסבוק או בוואטסאפ 058-6630040.

יש לי הרגשה שתרצו לקרוא גם את הפוסטים האלה

מסעדות ללא גלוטן בברצלונה. צילום: יח״צ
המלצות חו״ל

ברצלונה ללא גלוטן

טסים לספרד? קבלו את רשימת מסעדות ללא גלוטן בברצלונה, ושתהיה טיסה נעימה. ברצלונה ללא גלוטן

קרא עוד »

כתיבת תגובה

×
×

עגלת קניות

דילוג לתוכן